דו שיח מרובה משתתפים?

למה חשוב ידע למתרגם או לפחות יכולת לחקור ולמה לא תמיד תרגום מהיר יפיק את התוצאה הטובה ביותר.

בעריכת תרגום של ממשק משתמש נתקלתי בתרגום הזה:

דו-שיח מרובה-משתתפים Multi-party dialogue

כאן אתם אומרים לעצמכם נשמע מוזר לקרוא לשיחה בין שני אנשים מרובת משתתפים (מה זה מעט אחד???) אבל המתרגם תרגם מה שכתוב באנגלית. אז מתברר שלא.

כאן בא לידי ביטוי ידע או מחקר.

דיאלוג היא שיחה בין מספר אנשים לא בהכרח שניים. החלק הראשון של המילה dia פירוש מֵעֵבֶר ולא שניים. כדי לציין שניים משתמשים בתחילית di כמו דיגלוסיה = דו-לשוניות. (ראו כאן).

הבלבול קיים אצל אנשים רבים ואני מניח שעצם המושג מונולוג תורם לכך. אם כי ברור שהיה צורך להגדיר חד-שיח, כיוון שהדיבור אינו עובר בין מספר אנשים. הפירוש הלא נכון גרם גם להופעת כל מיני תצורת של תלת-שיח, ארבעת-שיח באנגלית  (trialogue, quadrilogue) מה שוודאי הוסיף לחוסר ההבנה.

לעומת זאת בעברית ל"דו" יש משמעות אחת שניים (דו-חיים, דו-רגל).

האם לתרגם רב-שיח?

אם הייתה מגבלת תווים בהחלט זה היה הפתרון, אבל ההדגשה במשפט זה שיש מספר משתתפים בשיחה ולכן "שיחה מרובת משתתפים" היא הנכונה במקרה זה. מונח זה גם ברור יותר למשתמש. ובממשק משתמש אנחנו רוצים להימנע מהגדרות שמצריכות את המשתמש לחשוב על משמעותן.

איך מתקשרים עם אחות אילמת?

אני מקווה שברור לאנשים מדוע יש להשתמש בשירותי מתרגם אנושי לצורך תרגום, אך עדיף גם שהוא יהיה מתרגם טוב.

אחת הטעויות היא לא להשתמש במתרגם מוכשר, לחשוב שמי שיודע שתי שפות יכול לתרגם. לא בטוח שלאדם כזה יש את הידע והכישורים להבחין בבעיות לשוניות. 

ניתן למצוא בעיות כאלו גם בכתיבה בעברית שלא עברה עריכה או הגהה כך אנו מוצאים צמיד כושר לניתור פעילות ותא אכסון. 

הבעיה כאן נובעת שלא רק שמדובר בשתי מילים קיימות שבודק איות לא יעלה עליהם, אלא במקרה של "ניתור" זה קשור לפעילות גופנית רק שהכוונה היא לבקרת הפעילות- ניטור.

לגבי תא אכסון שהופך נפוץ יותר ויותר ראוי לזכור את שתי המילים האלו שאנשים לא טועים בהם מחסן ואכסניה אם יש שם חפצים זה אחסון אם יש שם אנשים זה אכסון.

אבל השיא הוא תרגומים מוזרים.
מה קורה שמתרגם מקבל מילה שלא נשמעת הגיונית או התרגום המילולי לא נשמע טוב. הוא ינסה למצוא איך זה נראה? או למה זה משמש?

ולהלן דוגמה:

מהי אחות אילמת?

 ניתן לראות שמדובר בשולחן עזר למיטה כפי שהמוצר מתואר באתר זה שכולל את הביטוי "אחות אילמת" אבל כהערת אגב, כדי לכסות מקרים של חיפוש מתרגום שאילה (אבל עדיין לא תיקן את יורדת ליורד).

הכי מוזר שאתה יוצר את הביטוי "אחות אילמת מתכווננת" (מה מכווננים את עוצמת הקול?). ובהמשך אתה מתאר אותו כשולחן עזר, אז מדוע לא תקרא לו כך!

נראה שגם הגרמנים הבינו שהכינוי הזה לשולחן עזר הוא משונה ובאחד האתרים הוא נמצא רק בתגיות לכסות את המושג לצורך מנועי חיפוש. ובאתר של היצרן של השולחן שמוצג בתמונות הראשונות אין כלל את המושג הזה.

לא ברור מדוע המילה מופיעה בעברית. איני יודע אם יש מישהו המכנה את האביזר/הרהיט הזה בשם "אחות אילמת". היה צריך קצת היגיון לא לתרגם את המונח הגרמני שגם היצרן כבר מסתייג ממנו.

אבד בתרגום

בתקופת השיא של קלטות הווידאו, החליט בעל חנות למכירה ולתיקון מכשירי וידאו טייפ בארצות הברית לברר מה הסיבה שאנשים מחזירים מכשירי וידאו לחנות. הבדיקה שהוא ערך הפתיעה אותו המכשירים היו תקינים האנשים פשוט לא הצליחו להבין כיצד להפעיל אותם.

תרגום היא אחת המלאכות הפחות מוערכות אצל יצרנים. יצרנים חושבים שאם הם פיתחו מוצר טוב, המוצר יצליח. ההוראות הן משניות ולעתים הם נעשות כדי לצאת ידי חובה.

לפני זמן לא רב נוכחתי בכך, איבדתי מתאם של אוזנייה. החלפתי אותו באחר שהגיע בערכת האוזניות ותוך כדי כך התעסקתי באוזניות ושיפרתי את התפקוד שלהם באמצעות התקנה טובה יותר של המתאמים. אלו אוזניות שדווקא הגיעו עם הוראות קצרות של דף אחד, דא עקא שהם הודפסו על נייר מבריק שמחזיר את האור. מי שמעניין בהם היטב ימצא קישור לאתר האינטרנט של החברה שם יש מדריכים מפורטים וסרטונים המסבירים היטב כיצד להשתמש היטב במוצר.

בדרך כלל יצרן ידפיס הוראות רב לשוניות, ומכיוון שהוא יודע את נטייתם של בני האדם לא לקרוא את ההוראות הוא דואג שהן יהיהו קצרות ככל האפשר. המדריך המקוצר יאפשר לו גם לכלול מספר שפות במספר דפים מצומצם.

מדריך כזה מצריך מחשבה ותכנון ובדרך כלל יבחרו היצרנים לכלול במדריך הרב לשוני מספר שפות שמכסות את רוב אוכלוסיית העולם לעתים ינפיקו מדריך אזורי לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה. יתרונו של מדריך זה שלמשל לאמריקה הצפונית יהיה צורך רק באנגלית, ספרדית וצרפתית וכיסת את כל האפשרויות בדרום אמריקה תוסיף פורטוגזית ואולי גם הולנדית וכיסית את כל האפשרויות.
הדוגמה הטובה ביותר שראיתי היא במדריך המהיר של פיליפס למכונות גילוח שלה. פיליפס ויתרה לחלוטין על טקסט והמדריך כולל איורים פשוטים ומובנים מאליהם. המילים המעטות שצריך לדעת הן חדש, קליק, שנה, דקה וחודש באנגלית וגם להן מצורף איור של שעון או לוח שנה שמסייע להבנתם.

כיום ניתן גם לצאת מהדו ממדיות של הדפוס באמצעות קוד QR שיכול להוסיף תוכן ומדיה בקישור לאתר אינטרנט או לסרטון.

ביקשתם פעם הוראות להגיע למקום כלשהו ומישהו נתן לכם הוראות שבלבלו אתכם, אז בתרגום זה לא שונה, כדי שהמשתמש יבין כיצד להשתמש במוצר, צריך לתת לו הנחיות ברורות.

מילה מהירה יותר

Wordfast הכריזה על גרסה חדשה לתכנת ה CAT שלהם Wordfast Pro 5.1.
זהו צעד מבורך שמקדם את התחרות ואת התפתחות ענף התרגום. כאשר יצרנית אחת מוציאה גרסאות מתקדמות יותר של כלי העזר לתרגום היא מעודדת חברות אחרות להמשיך ולפתח את כלי התרגום שלהם.

כזכור Wordfast מציעה גם את גרסת Anywhere גרסה מקוונת שיש לה שיש לה מספר מגבלות. נראה שגרסת Pro  שלה מיישרת קו או סוגרת פער מהמתחרות שלה. האמת שהרבה אני לא יודע כי התמיכה של Wordfast היא מוזרה לאור כל השנים שהיא פעילה (מ- 1999).

לחברה יש דף פייסבוק Wordfast שנראה יותר שימושי מהאתר שלה שנראה כאילו שקע בתרדמת בעיצוב שנות השמונים שלו.

המדהים לחברה יש ערוץ YouTube אבל הסרטון הטוב ביותר המדגים את השימוש בגרסה 4.0 Wordfast Pro (כן ראיתן נכון 4.0 ולא 5) הוא של מומחה לתוכנות CAT בשם Dominique Pivard הידוע כ- CATguru@.

החברה בהחלט משקיעה בכנסים בהדרכות ובמפגשים פנים אל הפנים, אבל הנוכחות שלה באינטרנט לוקה בחסר וחבל. אפילו המידעון שקיבלתי ממנה (ממנו אני יודע על הגרסה החדשה) לוקה בחסר. אין לו קישור לגרסה מקוונת במקרה ששירות הדואר שלך חוסם חלק מתוכן.

השקות חדשות בתחום תוכנות תרגום

חברת Across השיקה את הגרסה החדשה 6.3 המציגה מספר שיפורים וכן ממשק כניסה המשלב אתר (cross market) שבו רשומים מתרגמים המשתמשים בתוכנה. ישנה חברות רגילה למשתמשי הגרסה החינמית וחברות פרימיום למשתמשי גרסת PRO של Across.
אתר Across
אתר cross market

ממשק זה דומה מאוד למה שאנו מכירים מאתר Language Terminal  של קילגרי יוצרת תוכנת memoQ. האתר אמור להיות מושק מחדש ב-7 בדצמבר בממשק חדש לגמרי. ואתר זה כאמור פתוח גם לאלו שאינם מחזיקים ברישיון memoQ.

פרטים ניתן לבמצוא בבלוג של קילגרי

ואם כבר מדברים על כך כדאי לשים לב לב למבצעים סוף השנה בלק פריידיי של תוכנות תגרום.

הנה סיבה סיבה כל כך טובה...

ניסיתי מספר תוכנות CAT במהלך השנים כמה מהם היו בהחלט לא מספקות ולכמה מהן היו חסרונות. תוכנות CAT היחידות שמצאתי שעובדות היטב בעברית הן Trados כמובן ו-memoQ.
עדיין לא יצא לי לי לעבוד על גרסת 2014 של Trados, אבל גרסת 2011 מצליחה, למרות העבודה הטובה שהיא עושה, לעלות לי על העצבים מדי פעם. לאחר עבודה של מספר חודשים על הגרסה החופשית המוגבלת של memoQ (להלן MQ) החלטתי לעבור לגרסה המלאה ששודרגה השבוע 2014R2. (ראו עוד פרטים באתר החברה)

השדרוג הזה בהחלט מביא ל-MQ את מה שהפריע לי תמיד הממשק שלה איך לומר לא היה משהו. אם לומר את האמת היה די מכוער. כמו כל התוכנות MQ עשתה מהפך לממשק ויישמה את ממשק הכרטיסיות שמאז שנכנס לאופיס (והם כמובן לא המציאו אותו) התפשט בכל התוכנות.

עדיין זה לא מגיע לרמת העיצוב של תוכנת Déjà vu (שסקרתי אותה בבלוג זה) אבל זה קרוב מספיק ואם תפקוד שעובד בניגוד לדז'ה וו זה בהחלט מציב את MQ בשורה הראשונה של תוכנות CAT.

לא הרבה השתנה במסך הבית מלבד תפריט הפעלה עליון בדומה לאופיס וסרגל.

הממשק דומה לאופיס.

סרגלי הכלים של עורך הטקסט:

בנוסף ליתרונות של התוכנה בהחלט קשובים בחברה ושהייתה לי שאלה קיבלתי תשובה די מהירה.
נוסף על כך יש את יתרונות השרת Language Terminal  (ניתן לפתוח חשבון ללא צורך בהתקנת MQ)

שימו לב לוובמינרים שלהם בייחוד זה על הגרסה החדשה (Introducing memoQ 2014 R2) ועל שיתוף קבצים מ- Trados  ל- MQ ולהפך (Preparing Projects in memoQ for TagEditor and SDL Trados Studio Users).

הגרסה החדשה של MQ היא בהחלט סיבה טובה לעבור אליה או לפחות לשקול לעבור אליה. וכדברי מילות השיר של אהוד מנור ז"ל, זו תוכנה שלא עושה בעיות ואם תאהבו אותה בהחלט תמצאו אתכם משתמשים בה שנים.

סיבה טובה

מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי
איזה פלא 
היא לא עושה לי עניינים 
איזה פלא 
היא ואני סופרים שנים 
מה הפלא 
כשרוצים אז משתנים 
מה הפלא 
כששרים "יהיו זמנים" 

הנה זה בא 
הנה זה בא 
הנה סיבה סיבה 
כל כך טובה 
למחשבה. 
הנה זה בא 
הנה זה בא 
הנה סיבה סיבה 
כל כך טובה 
לאהבה. 

איך בן רגע 
יש מענה לשאלות 
איך בן רגע 
היא ואני חוצים גבולות 
זה הרגע 
שחלמנו בתפילות 
זהו רגע 
שנכתב לשני קולות. 

הנה זה בא... 

אין לדעת 
מה עוד ילד היום הזה 
אין לדעת 
איך יגמר המחזה 
יש לדעת 
איך ללמוד מטעויות 
על הדעת 
עוד עולות אפשרויות. 

הנה זה בא...

אם אס אין כמוה

פורטל MSN השיק את עצמו בעיצוב חדש. (הודעת ההשקה)
פורטל MSN מבצע למעשה איסוף של ידיעות מאתרים שיש לו הסכם איתם, בארץ זה וואלה ואתרי ידיעות (ynet, xnet, כלכליסט).

הבעיה של האתר שהוא מבצע זה כנראה בדרך אוטומטית כאשר יש איזושהי בעיה בקוד האתר, השליפה של MSN תניב תוצאה מוזרה ובלתי קריאה.

כזאת היא הכתבה תקנות הסייבר של נאטו... שאם אתם רוצים כיצד היא צריכה להיראות תאלצו ללכת לכתבה בכלכליסט.

נוסיף לזה את הכיתוב מתחת לתמונות המופיע גם בכתבה עצמה, סדר משובש הנובע כנראה מהימצאות של טקסט לועזי בתוך הטקסט העברי ונמצא שמיקרוסופט ביצעו כאן עבודה חצי מבושלת.

באיזה תחום עוסקת מיקרוסופט - טכנולוגיה, אבל קטגוריה זו אינה קיימת כלל באתרה.

האמת למי זה מפריע בארץ?!
כמעט לאף אחד, כי רוב האנשים בישראל גולשים למקור ולא ל-MSN למרות שיש מספר יתרונות למי שיש חשבון מיקרוסופט והוא יכול מפורטל MSN להגיע לשירותים של החשבון outlook.com ו- OneDrive.