דו שיח מרובה משתתפים?

למה חשוב ידע למתרגם או לפחות יכולת לחקור ולמה לא תמיד תרגום מהיר יפיק את התוצאה הטובה ביותר.

בעריכת תרגום של ממשק משתמש נתקלתי בתרגום הזה:

דו-שיח מרובה-משתתפים Multi-party dialogue

כאן אתם אומרים לעצמכם נשמע מוזר לקרוא לשיחה בין שני אנשים מרובת משתתפים (מה זה מעט אחד???) אבל המתרגם תרגם מה שכתוב באנגלית. אז מתברר שלא.

כאן בא לידי ביטוי ידע או מחקר.

דיאלוג היא שיחה בין מספר אנשים לא בהכרח שניים. החלק הראשון של המילה dia פירוש מֵעֵבֶר ולא שניים. כדי לציין שניים משתמשים בתחילית di כמו דיגלוסיה = דו-לשוניות. (ראו כאן).

הבלבול קיים אצל אנשים רבים ואני מניח שעצם המושג מונולוג תורם לכך. אם כי ברור שהיה צורך להגדיר חד-שיח, כיוון שהדיבור אינו עובר בין מספר אנשים. הפירוש הלא נכון גרם גם להופעת כל מיני תצורת של תלת-שיח, ארבעת-שיח באנגלית  (trialogue, quadrilogue) מה שוודאי הוסיף לחוסר ההבנה.

לעומת זאת בעברית ל"דו" יש משמעות אחת שניים (דו-חיים, דו-רגל).

האם לתרגם רב-שיח?

אם הייתה מגבלת תווים בהחלט זה היה הפתרון, אבל ההדגשה במשפט זה שיש מספר משתתפים בשיחה ולכן "שיחה מרובת משתתפים" היא הנכונה במקרה זה. מונח זה גם ברור יותר למשתמש. ובממשק משתמש אנחנו רוצים להימנע מהגדרות שמצריכות את המשתמש לחשוב על משמעותן.

איך מתקשרים עם אחות אילמת?

אני מקווה שברור לאנשים מדוע יש להשתמש בשירותי מתרגם אנושי לצורך תרגום, אך עדיף גם שהוא יהיה מתרגם טוב.

אחת הטעויות היא לא להשתמש במתרגם מוכשר, לחשוב שמי שיודע שתי שפות יכול לתרגם. לא בטוח שלאדם כזה יש את הידע והכישורים להבחין בבעיות לשוניות. 

ניתן למצוא בעיות כאלו גם בכתיבה בעברית שלא עברה עריכה או הגהה כך אנו מוצאים צמיד כושר לניתור פעילות ותא אכסון. 

הבעיה כאן נובעת שלא רק שמדובר בשתי מילים קיימות שבודק איות לא יעלה עליהם, אלא במקרה של "ניתור" זה קשור לפעילות גופנית רק שהכוונה היא לבקרת הפעילות- ניטור.

לגבי תא אכסון שהופך נפוץ יותר ויותר ראוי לזכור את שתי המילים האלו שאנשים לא טועים בהם מחסן ואכסניה אם יש שם חפצים זה אחסון אם יש שם אנשים זה אכסון.

אבל השיא הוא תרגומים מוזרים.
מה קורה שמתרגם מקבל מילה שלא נשמעת הגיונית או התרגום המילולי לא נשמע טוב. הוא ינסה למצוא איך זה נראה? או למה זה משמש?

ולהלן דוגמה:

מהי אחות אילמת?

 ניתן לראות שמדובר בשולחן עזר למיטה כפי שהמוצר מתואר באתר זה שכולל את הביטוי "אחות אילמת" אבל כהערת אגב, כדי לכסות מקרים של חיפוש מתרגום שאילה (אבל עדיין לא תיקן את יורדת ליורד).

הכי מוזר שאתה יוצר את הביטוי "אחות אילמת מתכווננת" (מה מכווננים את עוצמת הקול?). ובהמשך אתה מתאר אותו כשולחן עזר, אז מדוע לא תקרא לו כך!

נראה שגם הגרמנים הבינו שהכינוי הזה לשולחן עזר הוא משונה ובאחד האתרים הוא נמצא רק בתגיות לכסות את המושג לצורך מנועי חיפוש. ובאתר של היצרן של השולחן שמוצג בתמונות הראשונות אין כלל את המושג הזה.

לא ברור מדוע המילה מופיעה בעברית. איני יודע אם יש מישהו המכנה את האביזר/הרהיט הזה בשם "אחות אילמת". היה צריך קצת היגיון לא לתרגם את המונח הגרמני שגם היצרן כבר מסתייג ממנו.

אבד בתרגום

בתקופת השיא של קלטות הווידאו, החליט בעל חנות למכירה ולתיקון מכשירי וידאו טייפ בארצות הברית לברר מה הסיבה שאנשים מחזירים מכשירי וידאו לחנות. הבדיקה שהוא ערך הפתיעה אותו המכשירים היו תקינים האנשים פשוט לא הצליחו להבין כיצד להפעיל אותם.

תרגום היא אחת המלאכות הפחות מוערכות אצל יצרנים. יצרנים חושבים שאם הם פיתחו מוצר טוב, המוצר יצליח. ההוראות הן משניות ולעתים הם נעשות כדי לצאת ידי חובה.

לפני זמן לא רב נוכחתי בכך, איבדתי מתאם של אוזנייה. החלפתי אותו באחר שהגיע בערכת האוזניות ותוך כדי כך התעסקתי באוזניות ושיפרתי את התפקוד שלהם באמצעות התקנה טובה יותר של המתאמים. אלו אוזניות שדווקא הגיעו עם הוראות קצרות של דף אחד, דא עקא שהם הודפסו על נייר מבריק שמחזיר את האור. מי שמעניין בהם היטב ימצא קישור לאתר האינטרנט של החברה שם יש מדריכים מפורטים וסרטונים המסבירים היטב כיצד להשתמש היטב במוצר.

בדרך כלל יצרן ידפיס הוראות רב לשוניות, ומכיוון שהוא יודע את נטייתם של בני האדם לא לקרוא את ההוראות הוא דואג שהן יהיהו קצרות ככל האפשר. המדריך המקוצר יאפשר לו גם לכלול מספר שפות במספר דפים מצומצם.

מדריך כזה מצריך מחשבה ותכנון ובדרך כלל יבחרו היצרנים לכלול במדריך הרב לשוני מספר שפות שמכסות את רוב אוכלוסיית העולם לעתים ינפיקו מדריך אזורי לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה. יתרונו של מדריך זה שלמשל לאמריקה הצפונית יהיה צורך רק באנגלית, ספרדית וצרפתית וכיסת את כל האפשרויות בדרום אמריקה תוסיף פורטוגזית ואולי גם הולנדית וכיסית את כל האפשרויות.
הדוגמה הטובה ביותר שראיתי היא במדריך המהיר של פיליפס למכונות גילוח שלה. פיליפס ויתרה לחלוטין על טקסט והמדריך כולל איורים פשוטים ומובנים מאליהם. המילים המעטות שצריך לדעת הן חדש, קליק, שנה, דקה וחודש באנגלית וגם להן מצורף איור של שעון או לוח שנה שמסייע להבנתם.

כיום ניתן גם לצאת מהדו ממדיות של הדפוס באמצעות קוד QR שיכול להוסיף תוכן ומדיה בקישור לאתר אינטרנט או לסרטון.

ביקשתם פעם הוראות להגיע למקום כלשהו ומישהו נתן לכם הוראות שבלבלו אתכם, אז בתרגום זה לא שונה, כדי שהמשתמש יבין כיצד להשתמש במוצר, צריך לתת לו הנחיות ברורות.

מילה מהירה יותר

Wordfast הכריזה על גרסה חדשה לתכנת ה CAT שלהם Wordfast Pro 5.1.
זהו צעד מבורך שמקדם את התחרות ואת התפתחות ענף התרגום. כאשר יצרנית אחת מוציאה גרסאות מתקדמות יותר של כלי העזר לתרגום היא מעודדת חברות אחרות להמשיך ולפתח את כלי התרגום שלהם.

כזכור Wordfast מציעה גם את גרסת Anywhere גרסה מקוונת שיש לה שיש לה מספר מגבלות. נראה שגרסת Pro  שלה מיישרת קו או סוגרת פער מהמתחרות שלה. האמת שהרבה אני לא יודע כי התמיכה של Wordfast היא מוזרה לאור כל השנים שהיא פעילה (מ- 1999).

לחברה יש דף פייסבוק Wordfast שנראה יותר שימושי מהאתר שלה שנראה כאילו שקע בתרדמת בעיצוב שנות השמונים שלו.

המדהים לחברה יש ערוץ YouTube אבל הסרטון הטוב ביותר המדגים את השימוש בגרסה 4.0 Wordfast Pro (כן ראיתן נכון 4.0 ולא 5) הוא של מומחה לתוכנות CAT בשם Dominique Pivard הידוע כ- CATguru@.

החברה בהחלט משקיעה בכנסים בהדרכות ובמפגשים פנים אל הפנים, אבל הנוכחות שלה באינטרנט לוקה בחסר וחבל. אפילו המידעון שקיבלתי ממנה (ממנו אני יודע על הגרסה החדשה) לוקה בחסר. אין לו קישור לגרסה מקוונת במקרה ששירות הדואר שלך חוסם חלק מתוכן.

The new Across PE V6

השבוע הושקה גרסה 6 של התוכנה החינמית של Across  למתרגמים, Across Personal Editon.
גרסה זו כוללת את השיפורים שכבר הוכנסו בגרסת השרת העסקית.

השינוי שבוצע הוא בעיקר שינוי ב"לוח המחוונים" היוצר ממשק ברור וניתן להתאמה שניתן לשנותו, להוסיף אליו או להוריד ממנו יישומים שונים ולשנות את מיקום היישומים. כפי שניתן לראות בסרטון ההדרכה לגרסה העסקית.

עדיין Across  טובה בעיקר לשפות הנכתבות משמאל לימין בתרגום בשפות הנכתבות מימין לשמאל יש להכניס סימני RTL ו- LTR ידנית ועדיין זה לא עובד מושלם. ניתן להטות את הגופן להדגיש אותו או למתוח קו תחתיו אבל לא ניתן לשנות את צבעו בעריכה פשוטה.

Across  עדיין בעייתית בגלל שהיא תוכנת שרת המחייבת התקנת SQL ולוקח הרבה זמן להתקינה וכמו כן היא סובלת לעתים מבעיית תקשורת עם השרת, שנפטרת בדרך כלל בהפעלה ידנית של השרת הנמצא בנתיב הזה:
( START/Control panel/Administrative tools/Services/SQL Server (ACROSS

ראו כאן

Across  צעדה צעד קדימה אבל עדיין היא נופלת מגרסות החינם של תוכנות CAT אחרות ויתרונה היחיד היא בהיותה חינם. כאמור כלי טוב למתרגם בשפות אירופיות לתרגום לעברית כלי רחוק משלמות.

אם אס אין כמוה

פורטל MSN השיק את עצמו בעיצוב חדש. (הודעת ההשקה)
פורטל MSN מבצע למעשה איסוף של ידיעות מאתרים שיש לו הסכם איתם, בארץ זה וואלה ואתרי ידיעות (ynet, xnet, כלכליסט).

הבעיה של האתר שהוא מבצע זה כנראה בדרך אוטומטית כאשר יש איזושהי בעיה בקוד האתר, השליפה של MSN תניב תוצאה מוזרה ובלתי קריאה.

כזאת היא הכתבה תקנות הסייבר של נאטו... שאם אתם רוצים כיצד היא צריכה להיראות תאלצו ללכת לכתבה בכלכליסט.

נוסיף לזה את הכיתוב מתחת לתמונות המופיע גם בכתבה עצמה, סדר משובש הנובע כנראה מהימצאות של טקסט לועזי בתוך הטקסט העברי ונמצא שמיקרוסופט ביצעו כאן עבודה חצי מבושלת.

באיזה תחום עוסקת מיקרוסופט - טכנולוגיה, אבל קטגוריה זו אינה קיימת כלל באתרה.

האמת למי זה מפריע בארץ?!
כמעט לאף אחד, כי רוב האנשים בישראל גולשים למקור ולא ל-MSN למרות שיש מספר יתרונות למי שיש חשבון מיקרוסופט והוא יכול מפורטל MSN להגיע לשירותים של החשבון outlook.com ו- OneDrive.

למראית הז'ה וו

ATRIL היא חברה ותיקה בתחום תוכנות זיכרון תרגום (TM), החברה שכיום נמצאת בבעלות חברה צרפתית.תוכנת דז'ה וו (Déjà vu) שלה אינה מאכזבת  במראה שלה ובפשטות השימוש אפילו למישהו שיש ידע בסיסי בתוכנות זיכרון תרגום יכול להתמצא בה תוך זמן קצר.

הממשק הוא ברור, נהיר ומובן ולמרות שזו לא משפיעה על השימושיות של המוצר הכי יפה שראיתי בינתיים בין תוכנות התרגום.

אבל אליה וקוץ בה.

ניהלתי התכתבות עם התמיכה הטכנית ולמרות הרצון לפתור את הבעיה נראה שזה מעבר ליכולתה של התוכנה.

כדי לבדוק תוכנות זיכרון תרגום יצרתי קובץ קטנטן במסגרתו יש טקסט מעורב עברית ואנגלית וכן טקסט שחוזר על עצמו בשינויים קלים, הדגשה, הוספת מילה או תווים. הכול כדי לראות כיצד התוכנה תתמודד עם הטקסט.

טקסט דו-כיווני מהווה בעיה לתוכניות אלו כיוון שהיא צריכה להתמודד בקובץ המטרה עם טקסט בלשון המטרה ועם טקסט בלשון המקור המעורבבים יחד.

התוכנית יכולה לעשות כמה דברים:
לנהוג כאילו הכל טקסט מטרה. תיכתכן בעיה של ערבוב ואובדן ההסדר במשפט או מילים הכתובות בכיוון ההפוך.
דוגמה: DAY > YAD
לזהות נכון אבל ברגע שעברת לשפת המקור היא עוברת ליישור בשפת המקור. הטקסט נכון היישור לא (למעשה נראה כאילו הועתק מהמקור).
הדוגמה למעלה שינתה כיוון באופן אוטומטי כי לא הייתה עברית.

הדרך האלגנטית לפתור זאת היא להכניס סימן יישור (RTL או LTR) לפי הצורך דרך התוכנית (ניתן עשות זאת גם באמצעות WORD אבל זו הדרך הלא אלגנטית). ב- TRADOS, MEMOQ ו- WORDFAST PRO התכונה הזאת קיימת (ראו פוסט בנידון) וזה  למעשה מכניס קודים 8206+ALT (משמאל לימין LTR) ו- 8207+ALT (מימין לשמאל RTL).

לפי העצה הכנסתי את הקודים בתצוגה המקדימה סדר המילים תוקן, אבל הדבר גרם להופעת אזהרה (סימן קריאה) במקטע וכן חוסר יציבות של הקובץ שנפתר לאחר תיקון הקובץ. קובץ המטרה היה משובש שני המשפטים הראשונים נשארו באנגלית, אבל בקובץ דו לשוני המשפטים הופיעו הפוך, לדוגמה במקום CORRECT הופיע TCERROC.

תוכנת התרגום בעלת ממשק המשתמש הברור והקל ביותר לשימוש מציגה חוסר תפקודיות חשובה. מה שמעורר תהייה עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שבאירופה בכלל ובצרפת בפרט יש אוכלוסיה גדולה של דוברי ערבית, לא מובן מדוע חברה צרפתית אינה מצליחה לפתור בעיה שחברות אחרות הצליחו.

ראש בראש memoQ מול Trados

האמת שהרשומה כנראה הייתה צריכה להיות Kilgray מול SDL. אבל רוב הסיכויים שהאנשים לא היו יודעים מי זאת קילגרי (Kilgray Translation Technologies) וייתכן גם שלא היו יודעים מי זאת SDL (הסיכוי פחות כי הייתה קיימת בעבר כחברה עצמאית).

קילגרי היא חברה שבסיסה בהונגריה והמוצר המרכזי שלה הוא memoQ תוכנית זיכרון תרגום. SDL היא החברה המובילה בתחום תוכנות זיכרון תרגום השולטת לפי הערכות בכ- 70% מהשוק.

התוכנה של SDL טרדוס (Trados) הפכה לתוכנה השלטת בענף התרגום בייחוד לדוברי עברית שהאפשרויות עבורם מצטמצמות כיוון שרק מספר תוכנות תומכות בטקסט דו-כיווני (כלומר עברית ואנגלית במקטע תרגום אחד).

טרדוס על אף שהיא המובילה, הייתה כבדה איטית ויקרה. הביטחון שלה בהובלה שלה היה כל כך גדול שגרסת הניסיון שלה הופכת לא פעילה בתום 45 ימי ניסיון בעוד בתוכנות אחרות חלק ממאפייני התכנית אינם זמינים יותר, אבל עדיין ניתן להשתמש בתכנית בחינם בתכונות שעדיין זמינות.

ברור שהחסרונות של טרדוס 2011 הביאו אנשים לבחון תוכנות אחרות זולות יותר. המתחרה  שלה קילגרי היא בין החברות החדשות (2004) והמוצר שלה memoQ קיים פחות מעשור. במהלך השנים האלו היא הצליחה לייצר תוכנית אשר מבצעת מה שטרדוס עושה אבל בפחות עומס על משאבים באופן מהיר קל פשוט ויעיל והיא כמובן זולה ממנה.

SDL כמובן לא שקטה על שמריה ובטרדוס 2014 ביצעה מהפיכה שלמה בממשק ובתפקוד של התוכנה כדי להפוך אותה לידידותית יותר ומהירה יותר.

memoQ שמקפידה לייצר תאימות למה שנחשב הסטנדרט בתעשייה טרדוס, יישרה קו בגרסת 2014 שלה, שמציעה מאפיינים נוספים ושיפור באוטומטיזציה של תהליכים.

אם פעם היה ברור שכדי להתחרות בטרדוס אתה צריך תאימות לטרדוס כדי שלפחות תוכל להשתמש בחלק מהמשאבים שנעשו בטרדוס, כיום טרדוס הוסיפה תמיכה בקבצי memoQ.

חולשה אחת תמיד הייתה לטרדוס והוא המחיר שלה. כל המתחרות שלה זולות ממנה. אבל לאחרונה היא החלה בתמחור אגרסיבי באתרי מתרגמים. לטרדוס יש גרסת פרילנסר פלוס (SDL Trados Studio 2014 Freelance Plus) המעניקה רישיון התקנה על שני מחשבים. היא החלה לתמחר אותה במבצעים מיוחדים באתרי מתרגמים בהנחה של 40% מה שגרם לכך שמחירה אף זול במקצת ממחיר memoQ.

רכישה קבוצתית באתר PROZ

והנה החודש שתי החברות מציעות וובמינרים (Webminar) - מצגות אינטראקטיביות (הידודיות) למוצר שנראה דומה מאוד:
memoQ cloud server

SDL Language Cloud Machine Translation for Studio 2014