איך מזהים משרת מתרגם?

ישנו מבחן פשוט שיאפשר לכם לזהות משרת מתרגם או משרה בתחום השפה.

קחו לדוגמה משרת בקרת איכות נתוני AI

AI זה התחום הלוהט כרגע בהייטק. 

נתונים זה חלק ממחשוב והייטק.

אז זו משרת הייטק?

אם השכר הוא גבוה מהמוצע אפילו גבוה מאוד אז זו משרת הייטק. 

אם השכר לא גבוה ואף נמוך מהממוצע (לעתים נמוך מהממוצע בתחום השפה והתרגום) אז זו משרה בתחום השפה.

לצערי זה מאפיין של חברות ידועות ומכובדות שלא חסר להם משאבים ושהמוצרים שלהם נחשבים איכותיים. המסמכים הם לא כל כך חשובים בעיניהם וההשקעה גם הכספית וגם במשאבים היא נמוכה.

תאמרו בטח הוא מדבר על סינים. לא! או לא רק. 

חברה שיש לה חברת בת במדינה דוברת אנגלית או אף שחברת האם נמצאת במדינה דוברת אנגלית, עדיין תיקח עובד מקומי במקום לאייש את המשרה בעובד ששפת האם שלו אנגלית. יש לזה השפעה ברורה על איכות הטקסט.

המחיר זול הלקוח...

 הרבה אנשים חושבים שמתרגמים הם פשוט אנשים ששופכים מילים משפה אחת לשפה אחרת. גם כאלו שמכירים בכך שהנושא מורכב יותר אינם מבינים כמה חשיבה מצריך תרגום אפילו של קטע קצרצר.

ראו למשל את הפוסט בפייסבוק בקישור למטה. יש כאן עניין של עריכה נורמטיבית (או עניין של ראש כחול - תבחרו מה מתאים). מילה עם קונוטציה לא הולמת.

מה עושים?

ראשית, הכותב משחק בהקדשה על הביטוי "כוס חצי מלאה" אז בניגוד להמלצות שניתנו בתגובות איני מסכים שהפתרון להחליף את המילה כוס בספל או כלי קיבול אחר היא הולמת ותואמת לביטוי.

אפשר: חברים ששומרים על חצי הכוס שלך מלאה ולא ריקה.

תודה שאתם האנשים שדואגים שחצי הכוס שלי תישאר תמיד מלאה.

עדיין יש את המילה כוס אבל אנו מקהים אותה, הרי אף אחד לא מקלל "חצי *** אמכ".

הפתרון השני היא שמירת המשמעות. מהי חצי הכוס המלאה מול חצי הכוס הריקה? אופטימיות מול פסימיות.

הנה פתרון אפשרי: חברים שממלאים אותי בתקווה במקום בדאבה.

תודה שאתם האנשים שממלאים אותי בתקווה.

שני משוררים שהיו גם מתרגמים אמרו על מורכבות תרגום:

ביאליק הגדירו כנשיקה דרך מטפחת.

לאה גולדברג אמרה שתרגום הוא כמו אישה או שהיא נאמנה או שהיא יפה.

(אגב אם שאלתם מה הסיבה לשלוש נקודות אז כאשר בוחרים במחיר הזול ביותר בתרגום תבינו מה אתה חושב על הלקוח)

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1071121251369922&set=gm.9436282199767555&idorvanity=892639184131942

דו שיח מרובה משתתפים?

למה חשוב ידע למתרגם או לפחות יכולת לחקור ולמה לא תמיד תרגום מהיר יפיק את התוצאה הטובה ביותר.

בעריכת תרגום של ממשק משתמש נתקלתי בתרגום הזה:

דו-שיח מרובה-משתתפים Multi-party dialogue

כאן אתם אומרים לעצמכם נשמע מוזר לקרוא לשיחה בין שני אנשים מרובת משתתפים (מה זה מעט אחד???) אבל המתרגם תרגם מה שכתוב באנגלית. אז מתברר שלא.

כאן בא לידי ביטוי ידע או מחקר.

דיאלוג היא שיחה בין מספר אנשים לא בהכרח שניים. החלק הראשון של המילה dia פירוש מֵעֵבֶר ולא שניים. כדי לציין שניים משתמשים בתחילית di כמו דיגלוסיה = דו-לשוניות. (ראו כאן).

הבלבול קיים אצל אנשים רבים ואני מניח שעצם המושג מונולוג תורם לכך. אם כי ברור שהיה צורך להגדיר חד-שיח, כיוון שהדיבור אינו עובר בין מספר אנשים. הפירוש הלא נכון גרם גם להופעת כל מיני תצורת של תלת-שיח, ארבעת-שיח באנגלית  (trialogue, quadrilogue) מה שוודאי הוסיף לחוסר ההבנה.

לעומת זאת בעברית ל"דו" יש משמעות אחת שניים (דו-חיים, דו-רגל).

האם לתרגם רב-שיח?

אם הייתה מגבלת תווים בהחלט זה היה הפתרון, אבל ההדגשה במשפט זה שיש מספר משתתפים בשיחה ולכן "שיחה מרובת משתתפים" היא הנכונה במקרה זה. מונח זה גם ברור יותר למשתמש. ובממשק משתמש אנחנו רוצים להימנע מהגדרות שמצריכות את המשתמש לחשוב על משמעותן.

איך מתקשרים עם אחות אילמת?

אני מקווה שברור לאנשים מדוע יש להשתמש בשירותי מתרגם אנושי לצורך תרגום, אך עדיף גם שהוא יהיה מתרגם טוב.

אחת הטעויות היא לא להשתמש במתרגם מוכשר, לחשוב שמי שיודע שתי שפות יכול לתרגם. לא בטוח שלאדם כזה יש את הידע והכישורים להבחין בבעיות לשוניות. 

ניתן למצוא בעיות כאלו גם בכתיבה בעברית שלא עברה עריכה או הגהה כך אנו מוצאים צמיד כושר לניתור פעילות ותא אכסון. 

הבעיה כאן נובעת שלא רק שמדובר בשתי מילים קיימות שבודק איות לא יעלה עליהם, אלא במקרה של "ניתור" זה קשור לפעילות גופנית רק שהכוונה היא לבקרת הפעילות- ניטור.

לגבי תא אכסון שהופך נפוץ יותר ויותר ראוי לזכור את שתי המילים האלו שאנשים לא טועים בהם מחסן ואכסניה אם יש שם חפצים זה אחסון אם יש שם אנשים זה אכסון.

אבל השיא הוא תרגומים מוזרים.
מה קורה שמתרגם מקבל מילה שלא נשמעת הגיונית או התרגום המילולי לא נשמע טוב. הוא ינסה למצוא איך זה נראה? או למה זה משמש?

ולהלן דוגמה:

מהי אחות אילמת?

 ניתן לראות שמדובר בשולחן עזר למיטה כפי שהמוצר מתואר באתר זה שכולל את הביטוי "אחות אילמת" אבל כהערת אגב, כדי לכסות מקרים של חיפוש מתרגום שאילה (אבל עדיין לא תיקן את יורדת ליורד).

הכי מוזר שאתה יוצר את הביטוי "אחות אילמת מתכווננת" (מה מכווננים את עוצמת הקול?). ובהמשך אתה מתאר אותו כשולחן עזר, אז מדוע לא תקרא לו כך!

נראה שגם הגרמנים הבינו שהכינוי הזה לשולחן עזר הוא משונה ובאחד האתרים הוא נמצא רק בתגיות לכסות את המושג לצורך מנועי חיפוש. ובאתר של היצרן של השולחן שמוצג בתמונות הראשונות אין כלל את המושג הזה.

לא ברור מדוע המילה מופיעה בעברית. איני יודע אם יש מישהו המכנה את האביזר/הרהיט הזה בשם "אחות אילמת". היה צריך קצת היגיון לא לתרגם את המונח הגרמני שגם היצרן כבר מסתייג ממנו.

אבד בתרגום

בתקופת השיא של קלטות הווידאו, החליט בעל חנות למכירה ולתיקון מכשירי וידאו טייפ בארצות הברית לברר מה הסיבה שאנשים מחזירים מכשירי וידאו לחנות. הבדיקה שהוא ערך הפתיעה אותו המכשירים היו תקינים האנשים פשוט לא הצליחו להבין כיצד להפעיל אותם.

תרגום היא אחת המלאכות הפחות מוערכות אצל יצרנים. יצרנים חושבים שאם הם פיתחו מוצר טוב, המוצר יצליח. ההוראות הן משניות ולעתים הם נעשות כדי לצאת ידי חובה.

לפני זמן לא רב נוכחתי בכך, איבדתי מתאם של אוזנייה. החלפתי אותו באחר שהגיע בערכת האוזניות ותוך כדי כך התעסקתי באוזניות ושיפרתי את התפקוד שלהם באמצעות התקנה טובה יותר של המתאמים. אלו אוזניות שדווקא הגיעו עם הוראות קצרות של דף אחד, דא עקא שהם הודפסו על נייר מבריק שמחזיר את האור. מי שמעניין בהם היטב ימצא קישור לאתר האינטרנט של החברה שם יש מדריכים מפורטים וסרטונים המסבירים היטב כיצד להשתמש היטב במוצר.

בדרך כלל יצרן ידפיס הוראות רב לשוניות, ומכיוון שהוא יודע את נטייתם של בני האדם לא לקרוא את ההוראות הוא דואג שהן יהיהו קצרות ככל האפשר. המדריך המקוצר יאפשר לו גם לכלול מספר שפות במספר דפים מצומצם.

מדריך כזה מצריך מחשבה ותכנון ובדרך כלל יבחרו היצרנים לכלול במדריך הרב לשוני מספר שפות שמכסות את רוב אוכלוסיית העולם לעתים ינפיקו מדריך אזורי לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה. יתרונו של מדריך זה שלמשל לאמריקה הצפונית יהיה צורך רק באנגלית, ספרדית וצרפתית וכיסת את כל האפשרויות בדרום אמריקה תוסיף פורטוגזית ואולי גם הולנדית וכיסית את כל האפשרויות.
הדוגמה הטובה ביותר שראיתי היא במדריך המהיר של פיליפס למכונות גילוח שלה. פיליפס ויתרה לחלוטין על טקסט והמדריך כולל איורים פשוטים ומובנים מאליהם. המילים המעטות שצריך לדעת הן חדש, קליק, שנה, דקה וחודש באנגלית וגם להן מצורף איור של שעון או לוח שנה שמסייע להבנתם.

כיום ניתן גם לצאת מהדו ממדיות של הדפוס באמצעות קוד QR שיכול להוסיף תוכן ומדיה בקישור לאתר אינטרנט או לסרטון.

ביקשתם פעם הוראות להגיע למקום כלשהו ומישהו נתן לכם הוראות שבלבלו אתכם, אז בתרגום זה לא שונה, כדי שהמשתמש יבין כיצד להשתמש במוצר, צריך לתת לו הנחיות ברורות.

מילה מהירה יותר

Wordfast הכריזה על גרסה חדשה לתכנת ה CAT שלהם Wordfast Pro 5.1.
זהו צעד מבורך שמקדם את התחרות ואת התפתחות ענף התרגום. כאשר יצרנית אחת מוציאה גרסאות מתקדמות יותר של כלי העזר לתרגום היא מעודדת חברות אחרות להמשיך ולפתח את כלי התרגום שלהם.

כזכור Wordfast מציעה גם את גרסת Anywhere גרסה מקוונת שיש לה שיש לה מספר מגבלות. נראה שגרסת Pro  שלה מיישרת קו או סוגרת פער מהמתחרות שלה. האמת שהרבה אני לא יודע כי התמיכה של Wordfast היא מוזרה לאור כל השנים שהיא פעילה (מ- 1999).

לחברה יש דף פייסבוק Wordfast שנראה יותר שימושי מהאתר שלה שנראה כאילו שקע בתרדמת בעיצוב שנות השמונים שלו.

המדהים לחברה יש ערוץ YouTube אבל הסרטון הטוב ביותר המדגים את השימוש בגרסה 4.0 Wordfast Pro (כן ראיתן נכון 4.0 ולא 5) הוא של מומחה לתוכנות CAT בשם Dominique Pivard הידוע כ- CATguru@.

החברה בהחלט משקיעה בכנסים בהדרכות ובמפגשים פנים אל הפנים, אבל הנוכחות שלה באינטרנט לוקה בחסר וחבל. אפילו המידעון שקיבלתי ממנה (ממנו אני יודע על הגרסה החדשה) לוקה בחסר. אין לו קישור לגרסה מקוונת במקרה ששירות הדואר שלך חוסם חלק מתוכן.

סליחה תקלה

מי שעובד עם טרדוס עם קבצים גדולים ובעיקר קבצים שנוצרו בהמרה מ- PDF, למשל באמצעות תוכנה כמו ABBYY FineReader הוא למעשה בסיכוי גבוה לתקלה או לשגיאה או בשפה הצהלית "צפה פגיעה!"

תיקון שגיאות במקור שלא הובחנו לפני הכנסה לטרדוס תגדיל עוד יותר את הסיכוי לתקלה. 

אז מה עושים?

ראשית שזה קורה צא מיד את טרדוס.

הוא מציע לשמור 

אמור לא!

כאשר תפתח שוב את טרדוס ותחזור לקובץ, ייתכן שתצטרך לעשות זאת מספר פעמים, כל מקטע (סגמנט) שסיימת אותו ב CTRL+ENTER נשמר בזיכרון תרגום והוא יעלה מחדש. מקור שנערך לא נשמר.

כאשר תגיע מחדש לנקודה שבה הוא קרס, הקדם אותו ושמור.

אמצעי מניעה

רוצה למנוע היווצרות של התקלות לפני כל עריכה של המקור או פיצול מקטע, בצע שמירה אם הקובץ יקרוס תחזור שוב למקום שבו היית.

טרדוס מתעקש. אז כנראה אין ברירה וצריך להעלות את המקור מחדש. את המקור תמצא בתיקיית הפרויקט שנמצאת בתיקיית טרדוס שברירת המחדל שלה היא תיקיית "המסמכים שלי". בהזדמנות זו תוכל לערוך את המקור קודם לכן ולהפריד מקטעים דבוקים כדי שלא תצטרך לעשות זאת מטרדוס. עדיף לשנות לו גם את השם כדי שתוכל להבדיל בין הקובץ הישן לחדש. 

העלה אותו לפרויקט כקובץ חדש (בשפה אנגלית) ואמור לו ליצור קובץ תרגום (אני מעדיף ללא TM של הפרויקט כי תמיד ניתן לשנות).

התהליך הסתיים וקיבלת אותם אחוזי תרגום כמו הקובץ הישן, הצלחת! גם אם לא עדיין ייתכן שהם יתווספו בקלות מזיכרון התרגום. 

לסיום, אני מעדיף עדיין לשמור על הקובץ הישן והלא תקין למקרה חירום ונגד עין הרע. אבל עקרונית אם הכל עובד כמו שצריך ניתן למחוק אותו, בכל מקרה לאחר שהתרגום הושלם בהצלחה יש למחוק את הקובץ הישן והלקוי שרק תופס מקום.