איך מזהים משרת מתרגם?

ישנו מבחן פשוט שיאפשר לכם לזהות משרת מתרגם או משרה בתחום השפה.

קחו לדוגמה משרת בקרת איכות נתוני AI

AI זה התחום הלוהט כרגע בהייטק. 

נתונים זה חלק ממחשוב והייטק.

אז זו משרת הייטק?

אם השכר הוא גבוה מהמוצע אפילו גבוה מאוד אז זו משרת הייטק. 

אם השכר לא גבוה ואף נמוך מהממוצע (לעתים נמוך מהממוצע בתחום השפה והתרגום) אז זו משרה בתחום השפה.

לצערי זה מאפיין של חברות ידועות ומכובדות שלא חסר להם משאבים ושהמוצרים שלהם נחשבים איכותיים. המסמכים הם לא כל כך חשובים בעיניהם וההשקעה גם הכספית וגם במשאבים היא נמוכה.

תאמרו בטח הוא מדבר על סינים. לא! או לא רק. 

חברה שיש לה חברת בת במדינה דוברת אנגלית או אף שחברת האם נמצאת במדינה דוברת אנגלית, עדיין תיקח עובד מקומי במקום לאייש את המשרה בעובד ששפת האם שלו אנגלית. יש לזה השפעה ברורה על איכות הטקסט.

המחיר זול הלקוח...

 הרבה אנשים חושבים שמתרגמים הם פשוט אנשים ששופכים מילים משפה אחת לשפה אחרת. גם כאלו שמכירים בכך שהנושא מורכב יותר אינם מבינים כמה חשיבה מצריך תרגום אפילו של קטע קצרצר.

ראו למשל את הפוסט בפייסבוק בקישור למטה. יש כאן עניין של עריכה נורמטיבית (או עניין של ראש כחול - תבחרו מה מתאים). מילה עם קונוטציה לא הולמת.

מה עושים?

ראשית, הכותב משחק בהקדשה על הביטוי "כוס חצי מלאה" אז בניגוד להמלצות שניתנו בתגובות איני מסכים שהפתרון להחליף את המילה כוס בספל או כלי קיבול אחר היא הולמת ותואמת לביטוי.

אפשר: חברים ששומרים על חצי הכוס שלך מלאה ולא ריקה.

תודה שאתם האנשים שדואגים שחצי הכוס שלי תישאר תמיד מלאה.

עדיין יש את המילה כוס אבל אנו מקהים אותה, הרי אף אחד לא מקלל "חצי *** אמכ".

הפתרון השני היא שמירת המשמעות. מהי חצי הכוס המלאה מול חצי הכוס הריקה? אופטימיות מול פסימיות.

הנה פתרון אפשרי: חברים שממלאים אותי בתקווה במקום בדאבה.

תודה שאתם האנשים שממלאים אותי בתקווה.

שני משוררים שהיו גם מתרגמים אמרו על מורכבות תרגום:

ביאליק הגדירו כנשיקה דרך מטפחת.

לאה גולדברג אמרה שתרגום הוא כמו אישה או שהיא נאמנה או שהיא יפה.

(אגב אם שאלתם מה הסיבה לשלוש נקודות אז כאשר בוחרים במחיר הזול ביותר בתרגום תבינו מה אתה חושב על הלקוח)

https://www.facebook.com/photo/?fbid=1071121251369922&set=gm.9436282199767555&idorvanity=892639184131942

דו שיח מרובה משתתפים?

למה חשוב ידע למתרגם או לפחות יכולת לחקור ולמה לא תמיד תרגום מהיר יפיק את התוצאה הטובה ביותר.

בעריכת תרגום של ממשק משתמש נתקלתי בתרגום הזה:

דו-שיח מרובה-משתתפים Multi-party dialogue

כאן אתם אומרים לעצמכם נשמע מוזר לקרוא לשיחה בין שני אנשים מרובת משתתפים (מה זה מעט אחד???) אבל המתרגם תרגם מה שכתוב באנגלית. אז מתברר שלא.

כאן בא לידי ביטוי ידע או מחקר.

דיאלוג היא שיחה בין מספר אנשים לא בהכרח שניים. החלק הראשון של המילה dia פירוש מֵעֵבֶר ולא שניים. כדי לציין שניים משתמשים בתחילית di כמו דיגלוסיה = דו-לשוניות. (ראו כאן).

הבלבול קיים אצל אנשים רבים ואני מניח שעצם המושג מונולוג תורם לכך. אם כי ברור שהיה צורך להגדיר חד-שיח, כיוון שהדיבור אינו עובר בין מספר אנשים. הפירוש הלא נכון גרם גם להופעת כל מיני תצורת של תלת-שיח, ארבעת-שיח באנגלית  (trialogue, quadrilogue) מה שוודאי הוסיף לחוסר ההבנה.

לעומת זאת בעברית ל"דו" יש משמעות אחת שניים (דו-חיים, דו-רגל).

האם לתרגם רב-שיח?

אם הייתה מגבלת תווים בהחלט זה היה הפתרון, אבל ההדגשה במשפט זה שיש מספר משתתפים בשיחה ולכן "שיחה מרובת משתתפים" היא הנכונה במקרה זה. מונח זה גם ברור יותר למשתמש. ובממשק משתמש אנחנו רוצים להימנע מהגדרות שמצריכות את המשתמש לחשוב על משמעותן.

איך מתקשרים עם אחות אילמת?

אני מקווה שברור לאנשים מדוע יש להשתמש בשירותי מתרגם אנושי לצורך תרגום, אך עדיף גם שהוא יהיה מתרגם טוב.

אחת הטעויות היא לא להשתמש במתרגם מוכשר, לחשוב שמי שיודע שתי שפות יכול לתרגם. לא בטוח שלאדם כזה יש את הידע והכישורים להבחין בבעיות לשוניות. 

ניתן למצוא בעיות כאלו גם בכתיבה בעברית שלא עברה עריכה או הגהה כך אנו מוצאים צמיד כושר לניתור פעילות ותא אכסון. 

הבעיה כאן נובעת שלא רק שמדובר בשתי מילים קיימות שבודק איות לא יעלה עליהם, אלא במקרה של "ניתור" זה קשור לפעילות גופנית רק שהכוונה היא לבקרת הפעילות- ניטור.

לגבי תא אכסון שהופך נפוץ יותר ויותר ראוי לזכור את שתי המילים האלו שאנשים לא טועים בהם מחסן ואכסניה אם יש שם חפצים זה אחסון אם יש שם אנשים זה אכסון.

אבל השיא הוא תרגומים מוזרים.
מה קורה שמתרגם מקבל מילה שלא נשמעת הגיונית או התרגום המילולי לא נשמע טוב. הוא ינסה למצוא איך זה נראה? או למה זה משמש?

ולהלן דוגמה:

מהי אחות אילמת?

 ניתן לראות שמדובר בשולחן עזר למיטה כפי שהמוצר מתואר באתר זה שכולל את הביטוי "אחות אילמת" אבל כהערת אגב, כדי לכסות מקרים של חיפוש מתרגום שאילה (אבל עדיין לא תיקן את יורדת ליורד).

הכי מוזר שאתה יוצר את הביטוי "אחות אילמת מתכווננת" (מה מכווננים את עוצמת הקול?). ובהמשך אתה מתאר אותו כשולחן עזר, אז מדוע לא תקרא לו כך!

נראה שגם הגרמנים הבינו שהכינוי הזה לשולחן עזר הוא משונה ובאחד האתרים הוא נמצא רק בתגיות לכסות את המושג לצורך מנועי חיפוש. ובאתר של היצרן של השולחן שמוצג בתמונות הראשונות אין כלל את המושג הזה.

לא ברור מדוע המילה מופיעה בעברית. איני יודע אם יש מישהו המכנה את האביזר/הרהיט הזה בשם "אחות אילמת". היה צריך קצת היגיון לא לתרגם את המונח הגרמני שגם היצרן כבר מסתייג ממנו.

אבד בתרגום

בתקופת השיא של קלטות הווידאו, החליט בעל חנות למכירה ולתיקון מכשירי וידאו טייפ בארצות הברית לברר מה הסיבה שאנשים מחזירים מכשירי וידאו לחנות. הבדיקה שהוא ערך הפתיעה אותו המכשירים היו תקינים האנשים פשוט לא הצליחו להבין כיצד להפעיל אותם.

תרגום היא אחת המלאכות הפחות מוערכות אצל יצרנים. יצרנים חושבים שאם הם פיתחו מוצר טוב, המוצר יצליח. ההוראות הן משניות ולעתים הם נעשות כדי לצאת ידי חובה.

לפני זמן לא רב נוכחתי בכך, איבדתי מתאם של אוזנייה. החלפתי אותו באחר שהגיע בערכת האוזניות ותוך כדי כך התעסקתי באוזניות ושיפרתי את התפקוד שלהם באמצעות התקנה טובה יותר של המתאמים. אלו אוזניות שדווקא הגיעו עם הוראות קצרות של דף אחד, דא עקא שהם הודפסו על נייר מבריק שמחזיר את האור. מי שמעניין בהם היטב ימצא קישור לאתר האינטרנט של החברה שם יש מדריכים מפורטים וסרטונים המסבירים היטב כיצד להשתמש היטב במוצר.

בדרך כלל יצרן ידפיס הוראות רב לשוניות, ומכיוון שהוא יודע את נטייתם של בני האדם לא לקרוא את ההוראות הוא דואג שהן יהיהו קצרות ככל האפשר. המדריך המקוצר יאפשר לו גם לכלול מספר שפות במספר דפים מצומצם.

מדריך כזה מצריך מחשבה ותכנון ובדרך כלל יבחרו היצרנים לכלול במדריך הרב לשוני מספר שפות שמכסות את רוב אוכלוסיית העולם לעתים ינפיקו מדריך אזורי לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה. יתרונו של מדריך זה שלמשל לאמריקה הצפונית יהיה צורך רק באנגלית, ספרדית וצרפתית וכיסת את כל האפשרויות בדרום אמריקה תוסיף פורטוגזית ואולי גם הולנדית וכיסית את כל האפשרויות.
הדוגמה הטובה ביותר שראיתי היא במדריך המהיר של פיליפס למכונות גילוח שלה. פיליפס ויתרה לחלוטין על טקסט והמדריך כולל איורים פשוטים ומובנים מאליהם. המילים המעטות שצריך לדעת הן חדש, קליק, שנה, דקה וחודש באנגלית וגם להן מצורף איור של שעון או לוח שנה שמסייע להבנתם.

כיום ניתן גם לצאת מהדו ממדיות של הדפוס באמצעות קוד QR שיכול להוסיף תוכן ומדיה בקישור לאתר אינטרנט או לסרטון.

ביקשתם פעם הוראות להגיע למקום כלשהו ומישהו נתן לכם הוראות שבלבלו אתכם, אז בתרגום זה לא שונה, כדי שהמשתמש יבין כיצד להשתמש במוצר, צריך לתת לו הנחיות ברורות.

מילה מהירה יותר

Wordfast הכריזה על גרסה חדשה לתכנת ה CAT שלהם Wordfast Pro 5.1.
זהו צעד מבורך שמקדם את התחרות ואת התפתחות ענף התרגום. כאשר יצרנית אחת מוציאה גרסאות מתקדמות יותר של כלי העזר לתרגום היא מעודדת חברות אחרות להמשיך ולפתח את כלי התרגום שלהם.

כזכור Wordfast מציעה גם את גרסת Anywhere גרסה מקוונת שיש לה שיש לה מספר מגבלות. נראה שגרסת Pro  שלה מיישרת קו או סוגרת פער מהמתחרות שלה. האמת שהרבה אני לא יודע כי התמיכה של Wordfast היא מוזרה לאור כל השנים שהיא פעילה (מ- 1999).

לחברה יש דף פייסבוק Wordfast שנראה יותר שימושי מהאתר שלה שנראה כאילו שקע בתרדמת בעיצוב שנות השמונים שלו.

המדהים לחברה יש ערוץ YouTube אבל הסרטון הטוב ביותר המדגים את השימוש בגרסה 4.0 Wordfast Pro (כן ראיתן נכון 4.0 ולא 5) הוא של מומחה לתוכנות CAT בשם Dominique Pivard הידוע כ- CATguru@.

החברה בהחלט משקיעה בכנסים בהדרכות ובמפגשים פנים אל הפנים, אבל הנוכחות שלה באינטרנט לוקה בחסר וחבל. אפילו המידעון שקיבלתי ממנה (ממנו אני יודע על הגרסה החדשה) לוקה בחסר. אין לו קישור לגרסה מקוונת במקרה ששירות הדואר שלך חוסם חלק מתוכן.

סליחה תקלה

מי שעובד עם טרדוס עם קבצים גדולים ובעיקר קבצים שנוצרו בהמרה מ- PDF, למשל באמצעות תוכנה כמו ABBYY FineReader הוא למעשה בסיכוי גבוה לתקלה או לשגיאה או בשפה הצהלית "צפה פגיעה!"

תיקון שגיאות במקור שלא הובחנו לפני הכנסה לטרדוס תגדיל עוד יותר את הסיכוי לתקלה. 

אז מה עושים?

ראשית שזה קורה צא מיד את טרדוס.

הוא מציע לשמור 

אמור לא!

כאשר תפתח שוב את טרדוס ותחזור לקובץ, ייתכן שתצטרך לעשות זאת מספר פעמים, כל מקטע (סגמנט) שסיימת אותו ב CTRL+ENTER נשמר בזיכרון תרגום והוא יעלה מחדש. מקור שנערך לא נשמר.

כאשר תגיע מחדש לנקודה שבה הוא קרס, הקדם אותו ושמור.

אמצעי מניעה

רוצה למנוע היווצרות של התקלות לפני כל עריכה של המקור או פיצול מקטע, בצע שמירה אם הקובץ יקרוס תחזור שוב למקום שבו היית.

טרדוס מתעקש. אז כנראה אין ברירה וצריך להעלות את המקור מחדש. את המקור תמצא בתיקיית הפרויקט שנמצאת בתיקיית טרדוס שברירת המחדל שלה היא תיקיית "המסמכים שלי". בהזדמנות זו תוכל לערוך את המקור קודם לכן ולהפריד מקטעים דבוקים כדי שלא תצטרך לעשות זאת מטרדוס. עדיף לשנות לו גם את השם כדי שתוכל להבדיל בין הקובץ הישן לחדש. 

העלה אותו לפרויקט כקובץ חדש (בשפה אנגלית) ואמור לו ליצור קובץ תרגום (אני מעדיף ללא TM של הפרויקט כי תמיד ניתן לשנות).

התהליך הסתיים וקיבלת אותם אחוזי תרגום כמו הקובץ הישן, הצלחת! גם אם לא עדיין ייתכן שהם יתווספו בקלות מזיכרון התרגום. 

לסיום, אני מעדיף עדיין לשמור על הקובץ הישן והלא תקין למקרה חירום ונגד עין הרע. אבל עקרונית אם הכל עובד כמו שצריך ניתן למחוק אותו, בכל מקרה לאחר שהתרגום הושלם בהצלחה יש למחוק את הקובץ הישן והלקוי שרק תופס מקום.

טרמינל ז'ה טם

טרמינל ז'ה טם בלה מייה איי לייב יו שר מאיר אריאל בשיר טרמינל לומינט (מהאלבום "שירי חג מועד ונופל").

אתר הענן  Language Terminal של קילגרי מפתחת ממוקיו (memoQ) שבו ניתן להעלות חומרים לצורכיך האישיים (זיכרון תרגום, מילון מונחים וכו') תוכנות אחרות לשיתוף פעולה עם אחרים. ניתן גם להעלות שם פרופיל עסקי תחומי עיסוק ונושאים. המטרה הראשונית של האתר היא לסייע לעבודה בממוקיו באמצעות הענן, אבל אין כלל צורך בממוקיו כדי להירשם לאתר.

דף הכניסה של  Language Terminal

לאחרונה הוא עבר שיפוץ מסיבי שנועד להגביר את השימושיות שלו ולהפוך את הממשק לידידותי יותר למשתמש.
כל מי שמפעיל ממוקיו מוגדר לו חשבון באתר, אבל כאמור הוא חינמי וגם משתמשי תוכנות אחרות יכולים להשתמש בו.

ואיך אפשר לסיים בלי השיר הנהדר של מאיר אריאל

השקות חדשות בתחום תוכנות תרגום

חברת Across השיקה את הגרסה החדשה 6.3 המציגה מספר שיפורים וכן ממשק כניסה המשלב אתר (cross market) שבו רשומים מתרגמים המשתמשים בתוכנה. ישנה חברות רגילה למשתמשי הגרסה החינמית וחברות פרימיום למשתמשי גרסת PRO של Across.
אתר Across
אתר cross market

ממשק זה דומה מאוד למה שאנו מכירים מאתר Language Terminal  של קילגרי יוצרת תוכנת memoQ. האתר אמור להיות מושק מחדש ב-7 בדצמבר בממשק חדש לגמרי. ואתר זה כאמור פתוח גם לאלו שאינם מחזיקים ברישיון memoQ.

פרטים ניתן לבמצוא בבלוג של קילגרי

ואם כבר מדברים על כך כדאי לשים לב לב למבצעים סוף השנה בלק פריידיי של תוכנות תגרום.

ראש בראש

באוגוסט כתבתי כאן על המאבק ראש בראש שמנהלות  SDL Trados ו-memoQ (קילגרי) על שוק התרגום.
מאז 2011 ולאחר מכן בהשקת 2014 טרדוס הצליחה לשמור את עצמה בראש. אבל כבר לפני חצי שנה הבחנתי שקילגרי סוגרת את הפער עם גרסת 2014R2 ומעבר לממשק כרטיסיות מעמיד אותן בשורה אחת.

כאמור בשבועות האחרונים טרדוס הודיעה על ההשקה הצפויה של גרסת 2015 . וכבר ארגנה תצוגות מקדימות של המוצר החדש.

והנה מה שקילגרי פרסמה אתמול

למי שלא יודע מדובר בשוק תחרותי מאוד עם הרבה כסף ויוקרה ונראה שאף אחת לא מתכוונת לוותר לא המובילה ולא הדולקות אחריה.

הנה עוד משהו מקילגרי על גרסת memoQ2015

הנה סיבה סיבה כל כך טובה...

ניסיתי מספר תוכנות CAT במהלך השנים כמה מהם היו בהחלט לא מספקות ולכמה מהן היו חסרונות. תוכנות CAT היחידות שמצאתי שעובדות היטב בעברית הן Trados כמובן ו-memoQ.
עדיין לא יצא לי לי לעבוד על גרסת 2014 של Trados, אבל גרסת 2011 מצליחה, למרות העבודה הטובה שהיא עושה, לעלות לי על העצבים מדי פעם. לאחר עבודה של מספר חודשים על הגרסה החופשית המוגבלת של memoQ (להלן MQ) החלטתי לעבור לגרסה המלאה ששודרגה השבוע 2014R2. (ראו עוד פרטים באתר החברה)

השדרוג הזה בהחלט מביא ל-MQ את מה שהפריע לי תמיד הממשק שלה איך לומר לא היה משהו. אם לומר את האמת היה די מכוער. כמו כל התוכנות MQ עשתה מהפך לממשק ויישמה את ממשק הכרטיסיות שמאז שנכנס לאופיס (והם כמובן לא המציאו אותו) התפשט בכל התוכנות.

עדיין זה לא מגיע לרמת העיצוב של תוכנת Déjà vu (שסקרתי אותה בבלוג זה) אבל זה קרוב מספיק ואם תפקוד שעובד בניגוד לדז'ה וו זה בהחלט מציב את MQ בשורה הראשונה של תוכנות CAT.

לא הרבה השתנה במסך הבית מלבד תפריט הפעלה עליון בדומה לאופיס וסרגל.

הממשק דומה לאופיס.

סרגלי הכלים של עורך הטקסט:

בנוסף ליתרונות של התוכנה בהחלט קשובים בחברה ושהייתה לי שאלה קיבלתי תשובה די מהירה.
נוסף על כך יש את יתרונות השרת Language Terminal  (ניתן לפתוח חשבון ללא צורך בהתקנת MQ)

שימו לב לוובמינרים שלהם בייחוד זה על הגרסה החדשה (Introducing memoQ 2014 R2) ועל שיתוף קבצים מ- Trados  ל- MQ ולהפך (Preparing Projects in memoQ for TagEditor and SDL Trados Studio Users).

הגרסה החדשה של MQ היא בהחלט סיבה טובה לעבור אליה או לפחות לשקול לעבור אליה. וכדברי מילות השיר של אהוד מנור ז"ל, זו תוכנה שלא עושה בעיות ואם תאהבו אותה בהחלט תמצאו אתכם משתמשים בה שנים.

סיבה טובה

מילים: אהוד מנור
לחן: מתי כספי
איזה פלא 
היא לא עושה לי עניינים 
איזה פלא 
היא ואני סופרים שנים 
מה הפלא 
כשרוצים אז משתנים 
מה הפלא 
כששרים "יהיו זמנים" 

הנה זה בא 
הנה זה בא 
הנה סיבה סיבה 
כל כך טובה 
למחשבה. 
הנה זה בא 
הנה זה בא 
הנה סיבה סיבה 
כל כך טובה 
לאהבה. 

איך בן רגע 
יש מענה לשאלות 
איך בן רגע 
היא ואני חוצים גבולות 
זה הרגע 
שחלמנו בתפילות 
זהו רגע 
שנכתב לשני קולות. 

הנה זה בא... 

אין לדעת 
מה עוד ילד היום הזה 
אין לדעת 
איך יגמר המחזה 
יש לדעת 
איך ללמוד מטעויות 
על הדעת 
עוד עולות אפשרויות. 

הנה זה בא...

The new Across PE V6

השבוע הושקה גרסה 6 של התוכנה החינמית של Across  למתרגמים, Across Personal Editon.
גרסה זו כוללת את השיפורים שכבר הוכנסו בגרסת השרת העסקית.

השינוי שבוצע הוא בעיקר שינוי ב"לוח המחוונים" היוצר ממשק ברור וניתן להתאמה שניתן לשנותו, להוסיף אליו או להוריד ממנו יישומים שונים ולשנות את מיקום היישומים. כפי שניתן לראות בסרטון ההדרכה לגרסה העסקית.

עדיין Across  טובה בעיקר לשפות הנכתבות משמאל לימין בתרגום בשפות הנכתבות מימין לשמאל יש להכניס סימני RTL ו- LTR ידנית ועדיין זה לא עובד מושלם. ניתן להטות את הגופן להדגיש אותו או למתוח קו תחתיו אבל לא ניתן לשנות את צבעו בעריכה פשוטה.

Across  עדיין בעייתית בגלל שהיא תוכנת שרת המחייבת התקנת SQL ולוקח הרבה זמן להתקינה וכמו כן היא סובלת לעתים מבעיית תקשורת עם השרת, שנפטרת בדרך כלל בהפעלה ידנית של השרת הנמצא בנתיב הזה:
( START/Control panel/Administrative tools/Services/SQL Server (ACROSS

ראו כאן

Across  צעדה צעד קדימה אבל עדיין היא נופלת מגרסות החינם של תוכנות CAT אחרות ויתרונה היחיד היא בהיותה חינם. כאמור כלי טוב למתרגם בשפות אירופיות לתרגום לעברית כלי רחוק משלמות.

אם אס אין כמוה

פורטל MSN השיק את עצמו בעיצוב חדש. (הודעת ההשקה)
פורטל MSN מבצע למעשה איסוף של ידיעות מאתרים שיש לו הסכם איתם, בארץ זה וואלה ואתרי ידיעות (ynet, xnet, כלכליסט).

הבעיה של האתר שהוא מבצע זה כנראה בדרך אוטומטית כאשר יש איזושהי בעיה בקוד האתר, השליפה של MSN תניב תוצאה מוזרה ובלתי קריאה.

כזאת היא הכתבה תקנות הסייבר של נאטו... שאם אתם רוצים כיצד היא צריכה להיראות תאלצו ללכת לכתבה בכלכליסט.

נוסיף לזה את הכיתוב מתחת לתמונות המופיע גם בכתבה עצמה, סדר משובש הנובע כנראה מהימצאות של טקסט לועזי בתוך הטקסט העברי ונמצא שמיקרוסופט ביצעו כאן עבודה חצי מבושלת.

באיזה תחום עוסקת מיקרוסופט - טכנולוגיה, אבל קטגוריה זו אינה קיימת כלל באתרה.

האמת למי זה מפריע בארץ?!
כמעט לאף אחד, כי רוב האנשים בישראל גולשים למקור ולא ל-MSN למרות שיש מספר יתרונות למי שיש חשבון מיקרוסופט והוא יכול מפורטל MSN להגיע לשירותים של החשבון outlook.com ו- OneDrive.

למראית הז'ה וו

ATRIL היא חברה ותיקה בתחום תוכנות זיכרון תרגום (TM), החברה שכיום נמצאת בבעלות חברה צרפתית.תוכנת דז'ה וו (Déjà vu) שלה אינה מאכזבת  במראה שלה ובפשטות השימוש אפילו למישהו שיש ידע בסיסי בתוכנות זיכרון תרגום יכול להתמצא בה תוך זמן קצר.

הממשק הוא ברור, נהיר ומובן ולמרות שזו לא משפיעה על השימושיות של המוצר הכי יפה שראיתי בינתיים בין תוכנות התרגום.

אבל אליה וקוץ בה.

ניהלתי התכתבות עם התמיכה הטכנית ולמרות הרצון לפתור את הבעיה נראה שזה מעבר ליכולתה של התוכנה.

כדי לבדוק תוכנות זיכרון תרגום יצרתי קובץ קטנטן במסגרתו יש טקסט מעורב עברית ואנגלית וכן טקסט שחוזר על עצמו בשינויים קלים, הדגשה, הוספת מילה או תווים. הכול כדי לראות כיצד התוכנה תתמודד עם הטקסט.

טקסט דו-כיווני מהווה בעיה לתוכניות אלו כיוון שהיא צריכה להתמודד בקובץ המטרה עם טקסט בלשון המטרה ועם טקסט בלשון המקור המעורבבים יחד.

התוכנית יכולה לעשות כמה דברים:
לנהוג כאילו הכל טקסט מטרה. תיכתכן בעיה של ערבוב ואובדן ההסדר במשפט או מילים הכתובות בכיוון ההפוך.
דוגמה: DAY > YAD
לזהות נכון אבל ברגע שעברת לשפת המקור היא עוברת ליישור בשפת המקור. הטקסט נכון היישור לא (למעשה נראה כאילו הועתק מהמקור).
הדוגמה למעלה שינתה כיוון באופן אוטומטי כי לא הייתה עברית.

הדרך האלגנטית לפתור זאת היא להכניס סימן יישור (RTL או LTR) לפי הצורך דרך התוכנית (ניתן עשות זאת גם באמצעות WORD אבל זו הדרך הלא אלגנטית). ב- TRADOS, MEMOQ ו- WORDFAST PRO התכונה הזאת קיימת (ראו פוסט בנידון) וזה  למעשה מכניס קודים 8206+ALT (משמאל לימין LTR) ו- 8207+ALT (מימין לשמאל RTL).

לפי העצה הכנסתי את הקודים בתצוגה המקדימה סדר המילים תוקן, אבל הדבר גרם להופעת אזהרה (סימן קריאה) במקטע וכן חוסר יציבות של הקובץ שנפתר לאחר תיקון הקובץ. קובץ המטרה היה משובש שני המשפטים הראשונים נשארו באנגלית, אבל בקובץ דו לשוני המשפטים הופיעו הפוך, לדוגמה במקום CORRECT הופיע TCERROC.

תוכנת התרגום בעלת ממשק המשתמש הברור והקל ביותר לשימוש מציגה חוסר תפקודיות חשובה. מה שמעורר תהייה עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שבאירופה בכלל ובצרפת בפרט יש אוכלוסיה גדולה של דוברי ערבית, לא מובן מדוע חברה צרפתית אינה מצליחה לפתור בעיה שחברות אחרות הצליחו.

ראש בראש memoQ מול Trados

האמת שהרשומה כנראה הייתה צריכה להיות Kilgray מול SDL. אבל רוב הסיכויים שהאנשים לא היו יודעים מי זאת קילגרי (Kilgray Translation Technologies) וייתכן גם שלא היו יודעים מי זאת SDL (הסיכוי פחות כי הייתה קיימת בעבר כחברה עצמאית).

קילגרי היא חברה שבסיסה בהונגריה והמוצר המרכזי שלה הוא memoQ תוכנית זיכרון תרגום. SDL היא החברה המובילה בתחום תוכנות זיכרון תרגום השולטת לפי הערכות בכ- 70% מהשוק.

התוכנה של SDL טרדוס (Trados) הפכה לתוכנה השלטת בענף התרגום בייחוד לדוברי עברית שהאפשרויות עבורם מצטמצמות כיוון שרק מספר תוכנות תומכות בטקסט דו-כיווני (כלומר עברית ואנגלית במקטע תרגום אחד).

טרדוס על אף שהיא המובילה, הייתה כבדה איטית ויקרה. הביטחון שלה בהובלה שלה היה כל כך גדול שגרסת הניסיון שלה הופכת לא פעילה בתום 45 ימי ניסיון בעוד בתוכנות אחרות חלק ממאפייני התכנית אינם זמינים יותר, אבל עדיין ניתן להשתמש בתכנית בחינם בתכונות שעדיין זמינות.

ברור שהחסרונות של טרדוס 2011 הביאו אנשים לבחון תוכנות אחרות זולות יותר. המתחרה  שלה קילגרי היא בין החברות החדשות (2004) והמוצר שלה memoQ קיים פחות מעשור. במהלך השנים האלו היא הצליחה לייצר תוכנית אשר מבצעת מה שטרדוס עושה אבל בפחות עומס על משאבים באופן מהיר קל פשוט ויעיל והיא כמובן זולה ממנה.

SDL כמובן לא שקטה על שמריה ובטרדוס 2014 ביצעה מהפיכה שלמה בממשק ובתפקוד של התוכנה כדי להפוך אותה לידידותית יותר ומהירה יותר.

memoQ שמקפידה לייצר תאימות למה שנחשב הסטנדרט בתעשייה טרדוס, יישרה קו בגרסת 2014 שלה, שמציעה מאפיינים נוספים ושיפור באוטומטיזציה של תהליכים.

אם פעם היה ברור שכדי להתחרות בטרדוס אתה צריך תאימות לטרדוס כדי שלפחות תוכל להשתמש בחלק מהמשאבים שנעשו בטרדוס, כיום טרדוס הוסיפה תמיכה בקבצי memoQ.

חולשה אחת תמיד הייתה לטרדוס והוא המחיר שלה. כל המתחרות שלה זולות ממנה. אבל לאחרונה היא החלה בתמחור אגרסיבי באתרי מתרגמים. לטרדוס יש גרסת פרילנסר פלוס (SDL Trados Studio 2014 Freelance Plus) המעניקה רישיון התקנה על שני מחשבים. היא החלה לתמחר אותה במבצעים מיוחדים באתרי מתרגמים בהנחה של 40% מה שגרם לכך שמחירה אף זול במקצת ממחיר memoQ.

רכישה קבוצתית באתר PROZ

והנה החודש שתי החברות מציעות וובמינרים (Webminar) - מצגות אינטראקטיביות (הידודיות) למוצר שנראה דומה מאוד:
memoQ cloud server

SDL Language Cloud Machine Translation for Studio 2014 

משנה שם משנה מזל?

בספר קוהלת ז, א כתוב "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" ולאחר כנס בנושא שיווק ורישות עסקי הגעתי למסקנה שלפעמים לא צריכים לעשות שינוי מקצועי, מספיק שינוי בתואר.

לכן, מעכשיו אני מליץ יושר לחתולים (CAT Memory Analyst).
חתול? אתה מתכוון כזה....

לא! וגם לא כזה:

אני מתכוון יותר כמו בקישור הזה
"וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם" בראשית מב, כג.
תרגום אונקלוס: ואינון לא ידעין ארי שמיע יוסף ארי מתורגמן הוה ביניהון.
רש"י:  כי המליץ בינותם - כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם היודע לשון עברי ולשון מצרי והיה מליץ דבריהם ליוסף ודברי יוסף להם לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי.

ומליץ יושר:
"אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ." איוב לג, כג
אבן עזרא מפרש: ומלאך אחד הוא פקיד עליו לשמרו והמבין סוד מערכות הצבאות יודה כן.

כל תוכנית תרגום בסיוע מחשב (CAT) יש לה מרכיב שמאפשר להזין תרגומים של טקסט מקור ומטרה ולבדוק את היישור של הפסקאות (alignment) לא תמיד זה עובד היטב ולכן צריך אדם הבקיא (מבין סוד) במערכת.

בלוג בחתלתוליו

זהו פוסט הפתיחה של הבלוג זיכרון של חתול.
הבלוג עוסק בתרגום וליתר דיוק בתוכנות תרגום, תוכנות המסייעות לתרגום המכונות באנגלית: Computer-assisted translation  או Computer-aided translation ובקיצור CAT.
אני לא הראשון שעלה על כך שהם קרויות למעשה חתול ברבים מהמדריכים מצויר חתול.
ואפילו Bing Translator בתרגום קלוקל ל- CAT tool מציג מתחת לשדה התרגום את ההודעה הבאה:

ובאופן מוזר השיר המפורסם ביותר מהמחזמר חתולים (CATS) הוא זיכרונות (Memories).
כאן בביצוע המעולה של ברברה סטרייסנד.